כשהגעתי לד"ר לדרמן הבנתי שאני בעצם לא חד עינית (ואשאר כך לעד כי אני כבר לא בת 3 כמו שפורט בפוסט "לפני")
ושכן יש לי ראיה דו עינית באזורים מסויימים:
1. קרוב לאף
2. בפריפריה - בצדי הגוף.
ואילו באזור המרכז העיניים פשוט לא מצליחות לעבוד ביחד
השתמשנו בפוטנציאל הראיה הדו עינית באזור הקרוב לאף כדי להרחיב את התחום בו העיניים עובדות ביחד.
הצלחתי לראות אור אחד רק למרחק של בערך 7 ס"מ מהאף אחריהם עין אחת בורחת ונוצרים שני אורות.
עיניים על האור - נובמבר 2010
עיניים על האור 2 - נובמבר 2010
כשצפיתי בסרטונים הללו אחרי שצולמו בקושי הצלחתי להבחין בתנועת העיניים אני בטוחה שגם לכם לא יהיה קל
During therapy, the one end of the Brock string is held on the tip of the nose while the other is tied to a fixed point. The three beads are spaced out a various distances. The patient is asked to focus on one of the beads, while noting the visual input of each eye and sensation of convergence. Techniques may be made more difficult by bringing the beads closer to the nose and by employing lenses and prisms.
ושכן יש לי ראיה דו עינית באזורים מסויימים:
1. קרוב לאף
2. בפריפריה - בצדי הגוף.
ואילו באזור המרכז העיניים פשוט לא מצליחות לעבוד ביחד
השתמשנו בפוטנציאל הראיה הדו עינית באזור הקרוב לאף כדי להרחיב את התחום בו העיניים עובדות ביחד.
הצלחתי לראות אור אחד רק למרחק של בערך 7 ס"מ מהאף אחריהם עין אחת בורחת ונוצרים שני אורות.
עיניים על האור - נובמבר 2010
עיניים על האור 2 - נובמבר 2010
כשצפיתי בסרטונים הללו אחרי שצולמו בקושי הצלחתי להבחין בתנועת העיניים אני בטוחה שגם לכם לא יהיה קל
ובדיוק זה מה שנותן פרופורציה כשצופים בסרטונים מפברואר
כשמתחילים להשתמש בשני עיניים צריך ללמוד לעשות פוקוס. הברוק סטרינג הוא בדיוק הדרך ללמוד את זה.
זו ההגדרה מויקיפדיה:
A Brock string is an instrument used in vision therapy. It consists of a white string of approximately 10 feet in length with three small wooden beads of different colors.
The Brock string is commonly employed during treatment of convergence insufficiency and other anomalies of binocular vision. It is used to develop skills of convergence as well as to disrupt suppression of one of the eyes.
During therapy, the one end of the Brock string is held on the tip of the nose while the other is tied to a fixed point. The three beads are spaced out a various distances. The patient is asked to focus on one of the beads, while noting the visual input of each eye and sensation of convergence. Techniques may be made more difficult by bringing the beads closer to the nose and by employing lenses and prisms.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה